בלוג הזיכרון של חיה

חיה

חיה בסרט(ן)

הסרט שלי השנה: סרטן השד. האמונה שלי: השד לא נורא כל כך.

בין 2008 ל־2009 כתבה כאן חיה על המחלה — בהומור, בכעס ובאומץ. הבלוג נשמר כאן, 182 רשומות, בקולה שלה. לזכרה, ובאהבה, ממשפחתה.

2008–2009182 רשומות
קראו מההתחלה

באוגוסט 2007, בת 41, גילתה חיה שהיא חולה בסרטן השד. לאורך המחלה כתבה כאן בלוג — בהומור ובקלילות — כדי שחולים אחרים ימצאו את המידע בגובה העיניים שהיא עצמה התקשתה למצוא. בכתיבתה נגעה בעשרות חברים ברשת (לעיתים קראה לעצמה שחף). במאי 2010 נפטרה, לאחר מלחמה ארוכה במחלה.

הסרט שלה

״חיה בסרט(ן)״ — סרט גמר, יוני 2009

רשומות מהארכיון

כל הרשומות ←
טיפולים ומחלה18 במרץ 2008, 0:47

חיה בסרט(ן)

לפני כחצי שנה אובחנתי כחולה ב"סרטן השד". השד האפל של כל אישה.התגובה הראשונה שלי הייתה כמובן הלם ואלם. אבל מהרגע שהבנתי שאני לא בסכנת חיים. ולא עומדת להפרד מהיקרים לי…

המשך קריאה ←
גוף ותדמית18 במרץ 2008, 23:08

שערה לעזאזל....

אחרי הניתוח.מגיע שלב הטיפולים הכימותרפיים. לא שידעתי הרבה על זה. אבל מה שהיה לי בתת מודע הקולקטיבי. זה מראה של אנשים קרחים שואתיים משהו. הקאות,צריבות. סיוט. ועם כל המידע הזה…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה26 במרץ 2008, 18:23

על שולחן הניתוחים...

בעצם השלב הראשון היה הניתוח להוצאת הגוש. (הקטנה שאלה אם הוא בצורת סרטן). הרופא מסביר שזה ניתוח פשוט. אבל...(פה אני כבר מפסיקה להקשיב. כשמתחילות המילים הקשות תריס נסגר ואני מתנתקת).…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה5 באפריל 2008, 9:12

אלי האנה מאחוריך

לכאורה, כדורים קטנים לבנים ותמימים. אומנם יש לבלוע חמישה מהם. אבל עדיין נראים כל כך מלאכיים. והקופסא הקטנטנה והעגולה בה הם דרים עטופה בשמיכת צמר גפן רכה. יש כאלו שהם…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה7 באפריל 2008, 9:20

השפעתה של השפעת

הקטנה חלתה בברונכיט מלווה בשפעת. החם עלה, השיעולים הציפו כל חלקה טובה, והמראה? מעורר חמלה. מראה של סחבה מרוטה. עוד בתחילת הדרך הזהירו אותי להתרחק מכל החיידקים שאינם טובים לסרטן.…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה8 באפריל 2008, 20:43

מי יודע??? 11

מרוב שימחה על הטיפול הלפני אחרון לא עצמתי עין הלילה. (טוב לא רק בגלל זה הייתה השפעה של הסטרואידים חברי העולצים). המח האנושי יש לו יכולות הדחקה משובחות. שכן משום…

המשך קריאה ←
רגש ונפש9 באפריל 2008, 15:52

לאמא שלי

לפני המחלה , אני מרגיש שלא הכרתי אותך כמו שאני מכיר אותך עכשיו... אני זוכר מתי קיבלתי ידיעה על הכל קיץ , אני בבית במחשב שומע קולות לחץ מהסלון מקבל…

המשך קריאה ←
משפחה ובית17 באפריל 2008, 21:53

מה נשתנה הלילה הזה?

לעת ערב יצאנו לטייל. כמה פסטורלי -אבא,אמא וילדה. השדות מסביב צהבהבים. הכנרת ממול כחולה וצלולה.(או שמא בגלל טישטוש הראיה שלי כך היא נראית?). כבר המון זמן שלא הייתי פנויה לטיול…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח18 באפריל 2008, 9:06

אז מה הטעם????

כשמונה חודשים התענגתי על מגוון טעמים. וכשאני כותבת "מגוון" אני פשוט מתכוונת לכך. במלא מובן המילה. כמויות המאכלים שהזנתי את גופי המטופל. פלוס כמות השילובים בין סוגים שונים של טעמים.…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה19 באפריל 2008, 8:33

איפה הראש שלי???

לא זוכרת מתי הבנתי שאני לא זוכרת. כלומר- שוכחת דברים,חפצים, ארועים ועוד. נתחיל מן העובדה המצערת שמראש בהוויה שלי אני מסוגלת להתמקד בדבר או שניים,לא מתפרסת על יותר מידי תחומים.…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה20 באפריל 2008, 11:19

אצלי הכל בסדר!!!

ליל הסדר הוא רק משל לחוויות ההזויות שאני עוברת עם עצמי. בדמיון הרי ראיתי את עצמי "יוצאת מעבדות לחרות". קלה כציפור וזריזה כארי. בפועל מצאתי את עצמי כמושה כפרח ללא…

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות21 באפריל 2008, 11:23

איזה חינוך!!!!!

אספר לכם סיפור. חלקו אגדה, אך חלקו הארי מעוגן קשות במציאות. הכל התחיל עם כניסתי לכתה א. מלבד ילדים לא מוכרים חסמה את הדלת רומורה. דרורה היה שמה בישראל. אבל…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח22 באפריל 2008, 8:31

מרק עוף לנפש.

אחת ההתניות שכנראה לנצח תהיה חקוקה במוחי יחד עם טיפול כימותרפי היא "מרק עוף". וכל זה בגלל חברתי האהובה ענת. (בכלל פתאום שמתי לב שיש לי חברות רבות ששמן ענת...)…

המשך קריאה ←
הומור22 באפריל 2008, 18:32

"גברת צימר.. מצ'עמם לי..."

מה צריך זוג היוצא לחופשה רומנטית? שקט,נוף, ג'קוזי(כמובן). מבחר פינוקים ויין. כל השאר כמובן על אחריותו. בעוונותי הרבים הנני גם בעלת צימר,יוקרתי, מפנק העונה על כל הדרישות הנ"ל. לשם ההגינות…

המשך קריאה ←
הומור24 באפריל 2008, 1:02

מוקדש לרע-חל

רע-חל הינה אישה מצחיקה והזויה כאחד. שנונה כתער. וחדה כצפורניים אחרי מניקור. אנחנו נוהגות להתכתב במייל. ובשנת הסרטן אף יותר מתמיד. על העוגות הלימוניות של רע-של, על הכוסונים ועל המלאך…

המשך קריאה ←
הומור25 באפריל 2008, 23:16

שאני אנקה????

אנשים מתהדרים בהתמכרויות רבות: לאוכל, לסיגרות (סיגריות), קפה, ספורט... ההתמכרות הקשה מכולם, היא ההתמכרות לעוזרת הבית. אני עוד מכירה נשים שאומרות לי: "מה שמישהו יגע לי בחפצים האישיים????" אז זהו,…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח27 באפריל 2008, 10:27

נקודת מפנה...

אחרי שירד לי האסימון לגבי היכולת של הגוף לרפא את עצמו,נפל לידי הרועדות ספרו של ד"ר אנדרו וויל. מחבר הספר "ריפוי ספונטני". ד"ר וויל טוען שאם נאפשר לגופנו הוא ירפא…

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות28 באפריל 2008, 17:41

דברים שרואים מכאן לא רואים משם. (או בחזרה למחלקה האונקולוגית)

נדרשתי היום להגיע למחלקה האונקולוגית. (אין מה לדאוג בעיניני בירוקרטיה לקראת ההקרנות הבאות עלי לטובה...) אך גם נסיעה זו לוותה בעננה אפרפרה אשר העיבה על הנוף הקסום בדרך... שבועיים של…

המשך קריאה ←
הומור2 במאי 2008, 17:18

מבוקשת מספר אחת!!!!

אני כנראה המבוקשת מספר אחת במשטרה. אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שבאמתחתי סיפורים מוזרים על התקלויות עם שומרי החוק. כוונתי היא למשטרת התנועה. אשר לאחר מספר הרפתקאות הקשורות ב"שני…

המשך קריאה ←
הומור3 במאי 2008, 19:12

על משפחתי וחיות אחרות.

איך הוא נכנס לחיי?? גם אני שואלת את אותה שאלה בדיוק. הוא נמוך להחריד,שיניו עקומות ואפו פחוס. נכון, יש איזה בינה במבטו. נו אז מה??? וכן, עוד לפני שאני פותחת…

המשך קריאה ←
משפחה ובית4 במאי 2008, 13:46

אדום עולה??!!

אומרים שבפעם השניה כשמתחתנים. כבר יודעים ממה להזהר. ואיזה שאלות בדיוק לשאול. כדי לא לעלות שוב על מהמורות מסוכנות. הסימנים היו שם. עם סימני קריאה רבים. הלא לא יתכן שאדם…

המשך קריאה ←
רגש ונפש8 במאי 2008, 9:00

מוכרחים להיות שמח????????

בימים האחרונים "שד החרדות" (שמתם לב למשחק המילים??) נכנס לתוכי. עד עכשיו לא עלתה בדעתי אפשרות שהסרטן ישוב לבקר בגופי. הרי את הגוש הוציאו לי. טונות של כימותרפיה נכנסו לגופי…

המשך קריאה ←
הומור11 במאי 2008, 8:50

אנדרלמוסיה בחיי.

אם יש דבר השנוא עלי במיוחד זה להתעסק עם ניירת. אני רק רואה ניירות או מטלות מייד חוטפת ויברציות לא רצוניות. מסוגלת פשוט לשבת מול הערימות הקשורות בהם. אני ולפרוץ…

המשך קריאה ←
רגש ונפש14 במאי 2008, 14:39

שחיית בוקר..

כבר שבוע וחצי חלף מאז אימצתי לי את הספורט החדש -שחיה. אני(כן אני!!!) קמה עם הקטנה השכם בבוקר. דוחסת עצמי לבגד הים אשר שנה שעברה מלאתי אותו יפה. וכעת ממלאה…

המשך קריאה ←
טיולים ומקומות15 במאי 2008, 8:53

תשכחי את פריז.

לפני כמה שנים ח. ואני נסענו לנו לטייל באירלנד. השד יודע מאיפה צץ לנו הרעיון הזה. אירלנד. (בעצם אני יודעת בכל אשמה חברתי המטיילת ל. שהמליצה בחום על האירלנד). עכשיו…

המשך קריאה ←
רגש ונפש16 במאי 2008, 8:55

מחמאות או לא להיות?

שנה זו עם כל הקשיים הטמונים בה, חשפה אותי לעולם חדש אשר נראה לי כי באינטנסיביות היומיומית לא הייתי נחשפת אליו - עולם הבלוגים. או עולם וירטואלי בו נחשפתי לכתיבות…

המשך קריאה ←
משפחה ובית16 במאי 2008, 18:27

עלי כינור.

כמעט מן הרגע בו עמדה על דעתה חולמת הקטנה לנגן בכינור. אין לי מושג מהיכן הגחמה הגלותית הזו. אך בכל הזדמנות הביעה הקטנה את רצונה "לכנר". בעיניים חולמניות אמרה:"קודם אני…

המשך קריאה ←
הומור18 במאי 2008, 18:45

מכונית השרד שלי.

ח. טען ובצדק שאין טעם להחזיק שתי מכוניות כאשר אני ממילא השנה לא נוהגת וגם לא צריכה לנסוע לעבודה. ואני הסכמתי. אין לי סנטימנטים למכונית. הקטנה דווקא הביעה מורת רוח.…

המשך קריאה ←
גוף ותדמית19 במאי 2008, 14:45

שוברי משקל.

בילדותי הייתי כה רזה, שהייתי זוכה לאמירות כמו: "שימי אבנים בכיסים שלא תעופי". או "את כל כך רזה אין לכם אוכל בבית?". התפללתי לאלוהי המשקל שיעזור לי "לקבל במשקל", ולהיות…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה22 במאי 2008, 17:55

משחק סימולציה.

חודש ההפסקה שקיבלתי מרופאי. טשטש מעט את שנת הסרטן. חזרתי לעצמי, הפסקתי להיות עייפה. והגוף החל לחזור לשגרה מוכרת. מכתב שנשלח אלי מבית החולים. הזכיר לי נשכחות - המסע עוד…

המשך קריאה ←
תמונות23 במאי 2008, 14:29

לאור בקשת הקהל:

התמונה של סבתא רוזה. ברשומה: "יום הולדת יש רק פעם בשנה.. " וליתר דיוק - סבתא רוזה וכלבת התלתלתים - גולדי. מזל טוב ויום הולדת שמח!!!!

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות26 במאי 2008, 12:17

מה שבטוח ביטוח????

אחרי הטיפולים הכימותרפיים. בהם נדרשתי להתרחק מבני אדם המפיצים למרחוק חיידקים. לשמור על עצמי מכל שיעול ועיטוש. הגיעה הרווחה. הטיפולים הכימיים הידועים לשימצה הסתיימו. ובעוד שלושה שבועות יחלו ההקרנות על…

המשך קריאה ←
משפחה ובית27 במאי 2008, 8:26

מי גאון של אמא?

ילד שלי, מוזר לקרא לך ילד. ולא רק בגלל גילך (21 ). אלא בגלל שנדמה לי שתמיד היית בוגר ואחראי. אולי בגלל שילדתי אותך בגיל שבו אתה כעת. בעודי בעצמי…

המשך קריאה ←
הומור29 במאי 2008, 17:35

כך הפכתי למליונרית

ליד תיבת הדואר שלנו יש מיכל פלסטיק גדול לניירות. שם אני כבר עושה את המיון הראשוני לכמויות הדואר המגיעות אלי במהרה עם האוטו האדום. הזמנות לחוגי בית שונים ומשונים, הצעות…

המשך קריאה ←
הומור30 במאי 2008, 12:12

על המדרכה. (ספור לשבת)

יושב על המדרכה, שרפרף קטן עשוי קש שפעם היה ירוק. העוברים, עוברים ולא שבים. מעיפים מבט על המכולת שלי. וזהו. מבט מהיר,חטוף, סוקר במהירות את האפשרויות. ובאותה המהירות מבטל אותן.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש1 ביוני 2008, 19:35

אהוב יקר.

שנים שייטנו אחד ליד השני. כל אחד בחייו הפרטיים. מודעים אחד לשני. אך כלום מעבר לכך. תמיד כשראיתי אותך גבוהה,חתיכי, מתנהל ברגישות עם הילדים שעבדת איתם. חשבתי לעצמי: "כזה הייתי…

המשך קריאה ←
הומור2 ביוני 2008, 18:51

היי הג'יפ...

בעוד אני מתייחסת למכוניות בשוויון נפש גמור. רואה בהן ח. ישות בעלת רגשות ותחושות. ישות זו מחוברת אליו ואל נימי נפשו. כשהוא רואה מכונית כלשהי (אין לי מושג מיהי, מה…

המשך קריאה ←
טיולים ומקומות3 ביוני 2008, 8:34

שלום אני נוסעת...

לונדון לא מחכה לי ולכן אני טסה לפריז9 מבטיחה לחזור עם שלל חוויות. ואפילו תמונות. החזיקו לי אצבעות שהכל יהיה בסדר.. להתראות... (ובהמשך... עלילות שחף בעיר האורות. יש למה לצפות!!!!…

המשך קריאה ←
משפחה ובית4 ביוני 2008, 13:09

שלום אני נוסעת????

מחר הוא היום. בלילה אנחנו אמורים לנחות בפריס. נטולי דאגות. וקלים כציפורים. אך בין לבין הכל איכשהו משתבש. הקטנה התעוררה היום הקיאה את נשמתה. והוציאה את נשמתי תוך כדי. בין…

המשך קריאה ←
משפחה ובית14 ביוני 2008, 14:42

שבת בבוקר יום יפה...

השבת אין שום ארועים מיוחדים. לא נוסעים לשום מקום. לא מתארחים לא מארחים. שבת חמה (ולא חמימה) וקייצית. החלטתי לסדר את חדר הארונות. אני אוהבת לסדר ארונות. להפגש עם חולצה…

המשך קריאה ←
רגש ונפש17 ביוני 2008, 17:45

אני והקלפטע

כבר ביום השני לנסיעה להקרנות. הדרך מונוטונית ונדמה לי כאילו אני כבר נוסעת בה נצחים שלמים. אני מגלה מיומנות בכניסה לחניית האח"מים. בהעברת התג בכניסה. ואפילו במיקום השרותים במחלקה. (סימון…

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות19 ביוני 2008, 13:21

אורחת לרגע...

בימים האחרונים, בית החולים רמב"ם הפך לחלק משגרת יומי. כפי שכבר כתבתי אני זוכה לטיפול אוהד. לתשומת לב במינון הנכון. ולרצון כן ואמיתי לעזור בכל בקשה או פנייה. יחד עם…

המשך קריאה ←
משפחה ובית20 ביוני 2008, 18:45

שלום (ל) כתה א'

אם זה היה תלוי בי... הקטנה הייתה נשארת שנה נוספת בגן. או בעצם עוד עשרים שנה ...או כמה שיותר. בגן היו איתה רק עוד שבעה ילדים. בגן חיבקו ונישקו אותה.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש21 ביוני 2008, 23:42

אדידס אהובתי.

הפכים וניגודים נמשכים זה לזה. אחרת אי אפשר להסביר את מהות הקשר ביננו. את- צחקנית,דברנית,קלילה. ואילו אני יותר רצינית,מופנמת ומפונקת. נפגשנו בכתה א'. לא כתלמידות אלא כשתי מורות. וכמעט ללא…

המשך קריאה ←
הומור22 ביוני 2008, 16:11

למען יורו ויראו.

בכל פעם הארועים המשמימים האלו. בהם מעורבים גברים בשני צבעים של חולצות (לא משהו אם תשאלו אותי)כדור ומדשאה ענקית וירוקה.מתרגשים עלינו לטובה, אני מוצאת את עצמי בלתי מוכנה. שלא לומר…

המשך קריאה ←
רגש ונפש24 ביוני 2008, 7:29

הרשו לי להיות נרגנת!!!!

שנה, שנה תמימה אני מסתובבת עם הסרטן הזה. או יותר נכון עם הטיפול המגוון הזה. טיפול מניעתי בעיקרו. אך עדיין טיפול. עמדתי בגבורה יחסית בכימיקלים שנשפכו לורידי כמים ביום שרב.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש25 ביוני 2008, 11:15

למה?? כובע!!!

האהבה שלי לקיץ נבעה מהסיבות הבאות. 1. חופש גדול. 2. חופש גדול. כי אין כמו מורה מותש המצפה לימים של הפוגה ורגיעה (כמובן שנוריד ימי הערכות,ישיבות, והשתלמויות מגוונות). 3. פירות…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח28 ביוני 2008, 7:49

רצה לספר לחבר'ה.

כתבתי לכם אתמול שחלק מהיעדים שלי זה לחגוג בכל הזדמנות. אז אתמול, לרגל יום הולדתי המתרגש ובא. (וכן, גם לרגל עצלנות שתקפה אותנו רק למחשבה על ערימת הכלים אחרי ארוחת…

המשך קריאה ←
רגש ונפש28 ביוני 2008, 22:14

החופש לגדול

מפלצת הקנאה הירוקה הרימה ראשה. וכל זאת למה? כי הגיע החופש הגדול. תשאלו בוודאי (ובצדק רב). מה הקשר? אז מייד אסביר לכם את הקשר הסבוך. כל השנה התענגתי על החופש…

המשך קריאה ←
תמונות29 ביוני 2008, 13:12

בורא פרי הגפן...

לח. היה חזון. (לא, לא זה עם העצמות היבשות...) הוא חלם לנטוע כרם. ובו ענבי יין. וכך בוקר אחד יושר לו השדה שמאחורי הבית. שתילים רכים וקטנים נטעו על אדמת…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה30 ביוני 2008, 8:36

בגידת הגוף.

לכאורה, ההתמודדות היחידה היא עם מחלת הסרטן. והרפואה מגייסת את התותחים הכי כבדים להלחם. וכימותרפיה כזו או אחרת. סטרואידים, הקרנות. ואז הגוף אומר את דברו. כלומר, את דברי. די!!! ובדיקות…

המשך קריאה ←
מערכת הבריאות2 ביולי 2008, 8:41

חל עיקוב בכניסה...

הכסאות בפתח המחלקה היו מלאים עד אפס מקום. מה שאומר בתרגום למחשבותי הקיומיות - חל עיקוב ביציאה. הקטנה נשארה בבית עם האמצעי. מה שאומר שוב שהיא נידונה לאכול לארוחת הערב…

המשך קריאה ←
רגש ונפש2 ביולי 2008, 23:02

מועדון ה-21

נו, כששואלים שאלות ישר יוצאת מהמחבוא המורה שבי. כלומר יש לי התניה הגורמת לי לענות, תשובות מלאות שנקודה בסופן.אז הנה אני משתפת אתכם ב21 השאלות המדוברות... 1. איך אתם בוחרים…

המשך קריאה ←
הומור3 ביולי 2008, 10:38

גברת צימר מכה שנית.

במהלך השנה רוב הטלפונים בעיניי ארוח. (בצימר, בצימר אל תתלהבו לא החלפתי מקצוע) די סולידיים. מתקשרים ומזמינים. אך עם פתיחת העונה מתחילים לזרום טלפונים חלקם הזויים ומוזרים. אז על מנת…

המשך קריאה ←
משפחה ובית4 ביולי 2008, 18:07

חינוך מוסיקלי.

לאחר שנה תמימה בה הקטנה חורקת בכינור. ומקפצת על קלידי האורגנית. נקראנו לסכם את השנה בקונצרט מוזיקלי במתנ"ס. היו לי את כל הסיבות לקטר: קודם כל היה עלי להאזין ליצירה…

המשך קריאה ←
משפחה ובית8 ביולי 2008, 13:10

קייטנים באים

מעולם, מעולם בכל שנות ילדותי לא הסכמתי ללכת לקיטנה. בשום פנים ואופן לא ראיתי ב"קייטנת הבריכה" אופציה טובה לבילוי החופש. גם היצירות בשמש הקופחת אשר בסופן חוזרים אם מחזיק מפתחות…

המשך קריאה ←
משפחה ובית10 ביולי 2008, 10:16

עקרון הרצף.

"אם אני אתפוס את מי שהגה את רעיון הרצף.." אומר ח. בלילה אחד בו אנחנו "עוזרים" לקטנה לחזור למיטתה. "אני לא יודע מה אני אעשה לו...".לפני שהוא צולל לתהומות הנשיה…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה13 ביולי 2008, 17:38

אין פה שום שורת מחץ.

דרוזית,יהודיה ורוסיה נסעו במיניבוס... לא זאת לא בדיחה. זו המציאות החדשה שנבראה בעבורי. החל מהיום החלה הקייטנה שלי. (כן, זוכרים שסיפרתי לכם שבתור ילדה לא הסכמתי ללכת לקייטנות. אז הנה..…

המשך קריאה ←
הומור16 ביולי 2008, 8:01

אחינו הנהג אחותי הנהגת

יש היוצאות בלב מלא גילה ושמחה ל"מלכת המדבר".ואילו אני הקטנה יוצאת מידי יום למסע השרדות. המתחיל בכנרת ומסתיים בים התיכון בואכה בית החולים רמב"ם. אתם בטח חושבים שאספר לכם עד…

המשך קריאה ←
משפחה ובית17 ביולי 2008, 17:27

הכל אודות אמא.

האמא הפולניה היא סטריאוטיפ מהלך.משפטים שהיא אומרת כבר הפכו לקאלט. אותו דבר לגבי מה שהיא לא אומרת.היא כבר מזמן לא אמא של .. אלא משהו בזכרוננו הקולקטיבי העמום המשותף. היום…

המשך קריאה ←
רגש ונפש18 ביולי 2008, 9:04

מילה

"תגיד לי משהו אחד מנחם. תן לי משהו אחד להאחז בו". אני אומרת לו בקול צרוד שנשמע לאוזני מעט רם מידי."אני לא יודע" הוא עונה בעייפות. "אני לא יודע, זה…

המשך קריאה ←
הומור19 ביולי 2008, 16:04

גברת צימר מארחת את האצולה.

פשוט לא ידעתי.פשוט לא הבנתי. הנסיך והנסיכה מווילס אצלי בחצר. הרמזים היו פזורים לאורך הדרך. הטלפון בכניסה לכביש שש. הדיווח שלהם מכל צומת בה עברו. כל אלו לא הכינו אותי…

המשך קריאה ←
הומור20 ביולי 2008, 23:48

גברת צימר והסלבריק'ה.

גברת צימר היא איך לומר? מאותגרת קלות במחשבתה. כלומר, אם אצעד לי ברחוב הומה אדם ואראה למשל את א. (שם בדוי) אשר אני רגילה לראות בכל יום רק במכולת הישובית.…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה22 ביולי 2008, 8:51

סתם...

ד. סיפרה לי שהגידול שלה היה בגודל של ראש סיכה. גם לאנוצ'קה היה גידול קטן שכזה. וגם לש. "אז איך גילית?" אני שואלת מזועזעת. "בממוגרפיה" ד. אומרת לי. ומספרת לי…

המשך קריאה ←
הומור25 ביולי 2008, 15:13

יד שניה מרופא. מצב מעולה.

"אנחנו יכולים להסתדר עם מכונית אחת". בישרנו בעליזות לכל מי שתמה על מכירת שתי מכוניות הבית האהובות. ואכן, כל עוד צד אחד נמצא רוב הזמן בבית וחי חיי בטלה וירטואלים.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש26 ביולי 2008, 10:46

חברים שלי

(נכתב בהשראת הרשומה של שחר עולה) אני לא טיפוס של חברות. או ככה לפחות אני חושבת על עצמי בהגדרה. מתקשה להכניס למעגל האינטימי שלי עוד אנשים. לא מוצאת עיניין בשיחות…

המשך קריאה ←
רגש ונפש27 ביולי 2008, 15:01

ההיפוכנדרית שאני

שתי רכבות חוצות את ראשי. האחת רכבת שדים מהירה. והשניה רכבת פחם מקרטעת. ושתיהן גורמות לכאב הראש הנוראי שפוקד אותי. "זהו" אני חושבת לעצמי. "הסוף שלי הגיע". ומשום מה "הסוף"…

המשך קריאה ←
תמונות27 בספטמבר 2008, 22:02

יש כח ללכת. התמונות. חלק אחרון.

תראו מה שקרוקס יכולים להיות.... בריף הדולפינים באילת. הקטנה והאבא. אם מכניסים חול לבקבוק והרבה מים קל לבנות ארמונות יצירתיים בחול. הדולפינים - כל כך חברותיים. כל כך אינטליגנטים. בריף…

המשך קריאה ←
משפחה ובית28 בספטמבר 2008, 21:48

מה נשתנה השנה?

השנה נחגוג את ראש השנה אצל ההורים (שלי). נגיע לקראת ערב ויהיה מן ריח כזה של שנה חדשה. ואפילו התבשילים יריחו חדש ושונה. ואני כרגיל ארים את המכסים ורק אטעם…

המשך קריאה ←
משפחה ובית30 בספטמבר 2008, 20:44

לפנק,לפנק, לפנק.

לנסוע להורים זה קצת כמו לחזור בזמן. פתאום אני חוזרת להיות ילדה. פתאום אני משוחררת מחובות ומחוייבויות. בבוקר אני שוכבת במיטה עיני עצומות. ומרחוק אני שומעת את הורי משוחחים. תוך…

המשך קריאה ←
רגש ונפש1 באוקטובר 2008, 21:07

עוד נגיעה ועוד עצב.

בשנה שעברה כפי שכבר סיפרתי. התהלכתי עם קרחתי הנוצצת בין האנשים. מה שגרם לתופעה מוזרה מאד. לפתע הפכתי שקופה. לא שזה רע להיות שקוף. כשהייתי שקופה נחסכו ממני שיחות "מזג…

המשך קריאה ←
הומור2 באוקטובר 2008, 18:51

שיחות על גידול ילדים.

אמא א: אני לא מרשה לצפות בטלויזיה. רק בתוכניות של הנשיונל גאוגרפיק. או סרטי מדע איכותיים. אמא ב': אנחנו? בכלל הוצאנו את הטלויזיה מהבית. היא משחיתה את המוח. אמא ג':…

המשך קריאה ←
רגש ונפש4 באוקטובר 2008, 18:11

חשבון נפש.

מה חדש אצלי? השיער שלי כבר צימח ועכשיו הוא כבר בקו העורף. בהיר ושונה ממה שהיה. הייתי רוצה לספר אותו קצוץ. אבל משהו עוצר אותי. אני "מתקמצנת" עליו. אולי זו…

המשך קריאה ←
הומור6 באוקטובר 2008, 9:30

השתתפתי באח הגדול!!!

טוב, לא באמת. ולא ממש. אבל הייתי אתמול בבדיקה הרפואית שהכי הכי דומה לתוכנית הריאליטי הזו. את בדיקת הפט-סי.טי. הייתי צריכה לערוך בפתח- תקווה סיטי. עיר שמעולם לא ביקרתי בה…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח6 באוקטובר 2008, 15:51

קרפאלך

בראש השנה הוזמנו לסעוד בארמונה של הדודה יולי. האוכל היה טעים ובכמויות הסטריות כנהוג בעדה שלנו. ולפתע בלי התרעה מוקדמת הוגש מרק עוף עם "כובעי" בצק לבנים. שטעמם טעם גן…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח7 באוקטובר 2008, 19:07

הקרפלאך כמשל.

בפרק הקודם סיפרתי לכם על תשוקתי חסרת הגבולות לקרפלאך. תשוקה בלתי מוסברת אשר בערה בי עד כלות. קיבלתי הצעות למרשמים מסובכים. קיבלתי הצעות מחוייכות להשקיע מאמץ בקניית הכיסונים המתוקים הללו.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש13 באוקטובר 2008, 15:16

הלקוח תמיד צודק?

אחד מן הדברים שנראו לי כא"ב בניהול עסק. הוא שהלקוח תמיד צודק. בעסקי חובקי העולם. (טוב נכשלתי בלשוני. לא ממש חובקי עולם). אני נפגשת עם כל מיני אנשים. הבאים לרוב…

המשך קריאה ←
הומור15 באוקטובר 2008, 14:59

אני רואה לך בשיניים.

פעם (טוב עד לפני חודש) הייתי מקפידה להביט בעינייו של העומד מולי. לפי עיניו גיבשתי לי דעה מוצקה על טוב ליבו או לחילופין רשעותו. על נדיבותו או קמצנותו. על היותו…

המשך קריאה ←
הומור16 באוקטובר 2008, 21:45

פסטיבל....

היום נסעתי למרכז הארץ. (מה שאומר שעות רבות של שהייה במכונית. ) תוך כדי שמעתי על כל מיני פסטיבלים הזויים שיתקיימו בחג המאושפזים בכל מיני מקומות בארץ. ותוך כדי חשבתי…

המשך קריאה ←
משפחה ובית17 באוקטובר 2008, 18:30

ארוחת ערב משפחתית

יש איזה שהוא שלב בחיי הילדים שלנו שהם נפוצים להם לכל עבר בעיסוקיהם. להוא יש פעולה בתנועה. וההוא קבע עם חבר ללמוד למבחן.והם מגיעים מבית ספר די מאוחר אז כבר…

המשך קריאה ←
הומור21 באוקטובר 2008, 19:03

תלויה על גשר דק.

אנשי העיר נופשים בכפר. ואנשי הכפר נופשים בעיר. ככה נעשה הצדק הפואטי בעולמנו. הגדול שומר על המולדת. האמצעי דואג באילת שיהיה לגדול על מה לשמור. ולכן, אבא אמא וילדתם נסעו…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה23 באוקטובר 2008, 14:10

חיה בסרט(ן) - פרק ההמשך.

לאור ההצלחה המרובה שקצרו הפרקים הקודמים. קרי התמודדות אצילית של שחף עם הבשורות המרות, הקרחת הכימותרפיה. זימן לי מישהו מלמעלה פרק המשך. וכידוע... בפרקי המשך הריגושים גוברים, הדרמות קשות יותר.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש26 באוקטובר 2008, 15:17

אז מה עכשיו?

אפילו מזג האויר מתאים את עצמו למצבי הנפשי. רגע מעונן, רגע מבליחות להן כמה טיפות. ולכמה רגעים שמש. לא הייתי מסוגלת להגדיר את עצמי טוב יותר. ההתמודדות עם חוסר הוודאות.…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה27 באוקטובר 2008, 16:35

סורה חושך על האור...

הפגישה הגורלית עם הדוקטור נקבעה לעשר ושלושים. אבל מה לעשות ובנתיים הצטרפו למעגל היחודי עוד חולים. דבר שאילץ אותנו לחכות בשלווה סטואית עוד שעתיים. ח' ואני מבדחים את עצמנו לדעת.…

המשך קריאה ←
רגש ונפש30 באוקטובר 2008, 12:23

השעה הכי קשה ביום.

חשבתי שהחושך, הלילה הם הזמנים הכי קשים. הכל סביב רדום ושקט. ורק המחשבות מתקתקות להן כמו שעון בלתי נלאה. אולי... ואולי... ואולי.... אבל מסתבר שהשעה הכי קשה היא הבוקר. בלילה…

המשך קריאה ←
משפחה ובית31 באוקטובר 2008, 14:45

תרקדי....

בילדותי היו חוגים מגוונים: מקרמה,קרמיקה,ריקודי עם, חוג משוטטים. אני חושבת שההורים שילמו סכום סימלי. ואנחנו הילדים, יצרנו, עשינו, נהנינו. ובזה לדעתי הסתיים כל העניין עם חוגים. אבל היום.... ראשית יש…

המשך קריאה ←
רגש ונפש1 בנובמבר 2008, 18:09

כת הסרטן

יש בה במחלת סרטן השד. משהו מאד מעניין. מעבר לעובדה שנשים רבות כל כך קיבלו את "השי לחג" יחד עם רעידת אדמה ורעידות לב. ישנה תחושה מחזקת שאת לא לבד.…

המשך קריאה ←
הומור2 בנובמבר 2008, 9:43

ככה זה כשנהנים.

זה לא שאין לי יומן. יש לי אחד כזה. ובכל שנה אני מבטיחה לעצמי למלא אותו בסדר יומי העמוס לעייפה. במטלות ופגישות חשובות. כשחברה תרצה להפגש איתי בעיניני היום יום.…

המשך קריאה ←
גוף ותדמית3 בנובמבר 2008, 13:07

שמה קצוץ

טוב, אז אחרי הבילויים הגריאטרים שלי במרכזי ההחלמה למינהן. אחרי שגיליתי שהמשותף לכולם הוא העיצוב המרנין בכסאות ברזל שחורים. די מיציתי. אתמול בעודי ממתינה לבדיקת "אקו לב" אשר תבדוק את…

המשך קריאה ←
רגש ונפש27 באפריל 2009, 21:56

פרעה והיטלר היו אחים?

החל מחנוכה, הילדים ואני מספרים סיפורי גבורה של העם היהודי. יוונים ויהודים, אחשוורוש,המן ומרדכי. פרעה ומשה. אני מרגישה ש"סלט גבורה" מסתובב בראשם של הילדים. בגיל 6-7 קצת קשה לערוך בראש…

המשך קריאה ←
משפחה ובית30 באפריל 2009, 17:46

סרטן ועצמאות

איכשהו, אני כבר שנים לא מסוגלת לעשות את המעבר החד בין יום הזכרון לחג העצמאות. די מהר אני נכנסת לאוירת התוגה והעצב המאפיינת את היום. לעיתים אני ממש צופה גם…

המשך קריאה ←
הומור3 במאי 2009, 15:08

גיברת מי נתן לך רישיון?

טוב, חייבת להודות שעוד לא פנו אלי עם המשפט האלמותי הזה. אבל חוץ מזה...אלפי אנשים אשר זכו לנסוע מלפני מאחורי ומצדרי, ללא ספק תוהים בליבם איך נהגת כמוני נמצאת על…

המשך קריאה ←
רגש ונפש6 במאי 2009, 15:14

עשו לי... שתו לי... אכלו לי....

הדרך בה אנחנו בוחרים להתמודד עם סיטואציות בחיינו היא החשובה. לא פחות מהסיטואציה. אולי....הכי פשוט זה להרגיש קורבן. של המערכת, של המחלה, של הסובבים אותנו. בקורבנות יש רווח משני. אחרת…

המשך קריאה ←
רגש ונפש8 במאי 2009, 9:44

אישה אמיצה אישה מנצחת

אתמול בערב הלכתי לשמוע את סיפורה של סבין. סבין נצחה את הסרטן ובגדול. אמנם בהתחלה הייתי מעט ספקנית. אני כבר למודת כל מיני תמהונים שבידיהם התרופה האולטימטיבית לסרטן. או כאלו…

המשך קריאה ←
אוכל ומטבח18 במאי 2009, 17:22

המרק של "פוריה"

ותיקי האונקולוגית כבר מכירים את הריטואל הקבוע. בבוקר עם חדירת המחט הראשונה. מוגשת ארוחת הבוקר הבריאותית סלט ירקות+גבינה+לחם. וכעבור שלוש שעות של עירוי חומרים לוכדי סרטן. מוגשת לה ארוחת הצהרים.…

המשך קריאה ←
הומור19 במאי 2009, 20:14

תעלת בלאומיך אצלי בבית.

לגור בכפר, הייתה משאת נפש."אתם לא מבינים" אמרתי בהתנשאות של מי שגילתה את האור. "אני חיה בשלווה ובשקט". חברי ומוקירי אשר פקדו את ביתי הכפרי, הסכימו להנות מן השקט,הטבע והנוף…

המשך קריאה ←
משפחה ובית21 במאי 2009, 11:26

בן זונה

הקטנה שלנו לוקה בתמימות ויושר שאינם מאפיינים כבר ילדים. ואני אומרת "לוקה" כי לפעמים אני חושבת שאולי לא היה רע אם היה בה גם מעט רוע תחמנות ויכולת להביט על…

המשך קריאה ←
רגש ונפש25 במאי 2009, 17:56

האושר הוא בליבנו פנימה

כשמדברים על אושר, לאנשים יש מחשבות מאד גדולות או מאד השגיות. חלקם חושבים על הצלחה כלכלית כדבר שיביא להם את האושר המיוחל. חלקם מתייחסים לחוויות בחייהם כמו לידה,חתונה כרגע מכונן…

המשך קריאה ←
רגש ונפש27 במאי 2009, 18:03

הסרטן ואני בקונפליקט.

את רוב הימים אני עוברת בשמחה. משתדלת לחשוב חיובי, להתייחס יפה לכימותרפיה. ולא לחשוב מחשבות סופניות. חשבתי לעצמי שבכל יום אתכנן לי משהו אחד קטן ונחמד, שיתן לי תחושה של…

המשך קריאה ←
טיפולים ומחלה4 ביוני 2009, 18:41

תופעות לוואי

שלושת הימים הראשונים שאחרי הטיפול מכונים על-ידי בחיבה: "ימי החסד". הסטרואידים שאני מקבלת עם הכימותרפיה גורמים לגופי לתחושת בריאות ותפקוד של פעם. אני מתענגת עליהם במלא העוצמה. מרגישה כאילו הכל…

המשך קריאה ←
רגש ונפש9 ביוני 2009, 13:40

אלמלא הסרטן

אלמלא מחלת הסרטן, הייתי יכולה להשתתף בתוכנית "השרדות". אני אומרת לעצמי בחולמנות. אבל בו ברגע אני מבינה שגם ללא מחלת הסרטן לא הייתי יכולה להשתתף בתוכנית. שכן ספורט וסבל מעולם…

המשך קריאה ←
רגש ונפש30 ביולי 2009, 15:04

אצלי הכל בסדר.

כבר שנתיים שאני משתפת אתכם במלחמה שלי בסרטן. סרטן השד שהגיע לגופי בלי הזמנה. וכעבור שנה הזמין את חבריו הגרורות לשכון קבע בגופי. אני נלחמת בו בכל כלי התחמושת המוכרים…

המשך קריאה ←
רגש ונפש30 ביולי 2009, 18:12

רובן היקר

הכרנו דרך הבלוג. אתה עם הסרטן שלך. ואני עם שלי. (אין כמו סרטן טוב לקרב לבבות). בהערצה ובהערכה ראיתי את המאבק שלך במחלה. את הנחישות שלך לנצח ולהבריא. הלכת על…

המשך קריאה ←