חיה בסרט(ן)
לפני כחצי שנה אובחנתי כחולה ב"סרטן השד". השד האפל של כל אישה.התגובה הראשונה שלי הייתה כמובן הלם ואלם. אבל מהרגע שהבנתי שאני לא בסכנת חיים. ולא עומדת להפרד מהיקרים לי…
המשך קריאה ←בלוג הזיכרון של חיה

הסרט שלי השנה: סרטן השד. האמונה שלי: השד לא נורא כל כך.
בין 2008 ל־2009 כתבה כאן חיה על המחלה — בהומור, בכעס ובאומץ. הבלוג נשמר כאן, 182 רשומות, בקולה שלה. לזכרה, ובאהבה, ממשפחתה.
קראו מההתחלהבאוגוסט 2007, בת 41, גילתה חיה שהיא חולה בסרטן השד. לאורך המחלה כתבה כאן בלוג — בהומור ובקלילות — כדי שחולים אחרים ימצאו את המידע בגובה העיניים שהיא עצמה התקשתה למצוא. בכתיבתה נגעה בעשרות חברים ברשת (לעיתים קראה לעצמה שחף). במאי 2010 נפטרה, לאחר מלחמה ארוכה במחלה.
לפני כחצי שנה אובחנתי כחולה ב"סרטן השד". השד האפל של כל אישה.התגובה הראשונה שלי הייתה כמובן הלם ואלם. אבל מהרגע שהבנתי שאני לא בסכנת חיים. ולא עומדת להפרד מהיקרים לי…
המשך קריאה ←אחרי הניתוח.מגיע שלב הטיפולים הכימותרפיים. לא שידעתי הרבה על זה. אבל מה שהיה לי בתת מודע הקולקטיבי. זה מראה של אנשים קרחים שואתיים משהו. הקאות,צריבות. סיוט. ועם כל המידע הזה…
המשך קריאה ←בעצם השלב הראשון היה הניתוח להוצאת הגוש. (הקטנה שאלה אם הוא בצורת סרטן). הרופא מסביר שזה ניתוח פשוט. אבל...(פה אני כבר מפסיקה להקשיב. כשמתחילות המילים הקשות תריס נסגר ואני מתנתקת).…
המשך קריאה ←המחזור השני של הטיפולים אמור להיות קל יותר. 12 טיפולים. שוב ינשרו השערות (כולל ריסים וגבות). כך שמלבד משך הזמן הארוך (כארבעה חודשים). בעצם צפויה לי תקופה של הנאה צרופה.אז…
המשך קריאה ←בעוד רוב האנשים מסביב מתייחסים לסרטן באופן שפוי וענייני. תתפלאו כמה משפטים הזויים נשמעים מאנשים אחרים (על פי רוב אינם קשורים אל באופן ישיר). משפטים שאם הסרטן לא הרג אותך.…
המשך קריאה ←אז אחרי שאמרתי לעצמי בקול רם שיש לי סרטן. ויש לי גוש. אבל אני הולכת לנצח אותו וב-ג-ד-ו-ל. היגיע תורם של הילדים להתבשר. לגדולים הוחלט לומר את האמת כפשוטה. ולענות…
המשך קריאה ←כעקרון, כל מי שבחר לעבוד במחלקה האונקולוגית נשמה יתרה באפו. אני לא צריכה לספר לכם שחלק מחולי הסרטן נאספים מוקדם מידי אל אבותיהם. ואופס... שובב אחד נפל ולא ישוב יותר…
המשך קריאה ←לכאורה, כדורים קטנים לבנים ותמימים. אומנם יש לבלוע חמישה מהם. אבל עדיין נראים כל כך מלאכיים. והקופסא הקטנטנה והעגולה בה הם דרים עטופה בשמיכת צמר גפן רכה. יש כאלו שהם…
המשך קריאה ←בסרטים, ובכל מיני כתבות בהן נתקלתי. שמעתי,ראיתי וקראתי על אנשים שהרופא בישר להם שזמנם בעולם הזה קצוב. ואפילו קצוב מאד. ואז חלים מהפכים בחייהם. יש המוכרים את כל רכושם וקונים…
המשך קריאה ←חייבת, חייבת להמליץ על ספר שכל אחד חייב שיהיה לו ליד המיטה. הסופרת ד"ר רחל נעמי רמן. רופאה במקצועה אשר בעצמה סבלה ממחלה כרונית קשה. ד"ר רמן מאמינה שאנו כבני…
המשך קריאה ←הקטנה חלתה בברונכיט מלווה בשפעת. החם עלה, השיעולים הציפו כל חלקה טובה, והמראה? מעורר חמלה. מראה של סחבה מרוטה. עוד בתחילת הדרך הזהירו אותי להתרחק מכל החיידקים שאינם טובים לסרטן.…
המשך קריאה ←מחר הטיפול ה-11 שלי. ואני עולצת לקראתו. וכל זאת למה? כי אחריו יגיע הטיפול ה-12. ואז אפרד מהטיפולים הכימותרפים...מחר גם אפרד משירז טל. אבל רגע. למה אני מתחילה מהסוף? אז…
המשך קריאה ←מרוב שימחה על הטיפול הלפני אחרון לא עצמתי עין הלילה. (טוב לא רק בגלל זה הייתה השפעה של הסטרואידים חברי העולצים). המח האנושי יש לו יכולות הדחקה משובחות. שכן משום…
המשך קריאה ←אני כל כך מתביישת לספר את הסיפור הבא. אך החלטתי ביני לביני שאכתוב על השנה הזו הכל ללא כחל וסרק. אך לפני שאתחיל אספר משהו על עצמי: בעוונותי הרבים אני…
המשך קריאה ←לפני המחלה , אני מרגיש שלא הכרתי אותך כמו שאני מכיר אותך עכשיו... אני זוכר מתי קיבלתי ידיעה על הכל קיץ , אני בבית במחשב שומע קולות לחץ מהסלון מקבל…
המשך קריאה ←עקרת בית נואשת. או הסרטן ועוזרת הבית... בואו ונגיד את זה כך. בחייה של אישה עובדת. עזרה בבית אינה מותרות אלה צו השעה.ומכיוון שעד "שנת הסרטן" ,עבדתי. עוזרת הבית הגיעה…
המשך קריאה ←אחד מהזכרונות הראשוניים שלי - ילדה בכתה א' אולי. קמה בבוקר דלוקת גרון, ובמקום לבית הספר הולכת עם אמי לרופא הילדים במרפאה השכונתית. והוא? מבט אחד קצר לגרוני האדום. קביעת…
המשך קריאה ←בין שאר הדברים הטובים שהביאה איתה "שנת הסרטן", נמצאת בקטגוריה האהובה עלי "שנת הצהריים". בימי שיגרה של עבודה ושאר טרדות היום. אני רק יכולה לדמיין את האפשרות הנ"ל. ובכלל... מי…
המשך קריאה ←תופעת לוואי מוכרת של מחלת הסרטן. היא "ארוחות בוקר". או יותר נכון הזמנות חסרות תקדים למסעדות באשר הן. אם לפני פרוץ הסרטן נהגתי אחת לזמן מה להתפנק בארוחות בוקר. הרי…
המשך קריאה ←אני מחשיבה את עצמי לאזרח הגון מן השורה. משתכרת בכבוד. משלמת מס הכנסה ובטוח לאומי בזמן. ממלאת את כל חובותי לאומה. כי ככה זה צריך להיות במדינה מתוקנת לא? רצה…
המשך קריאה ←שישה עשר טיפולים כימותרפיים נגזרו על חולת הסרטן בפרוטוקול הטיפולים. ואת כולן נטלתי אנוכי. (ולא בגלל שאני חס וחלילה אנוכית.) ולמה הדבר משול? לאדם המטפס על הר. כולו נחוש להגיע…
המשך קריאה ←תכננתי זמן רב את הרגע הזה.ספרתי לאחור יחד עם כולם. את הרגע עד לסיום הטיפולים הכימותרפיים. בכל יום שעטתי עם המון תנופה ,קדימה!.עם המון עוצמה. ועכשיו אני מרגישה כמו בלון,…
המשך קריאה ←אנשים שואלים אותי: "אז מה את עושה כל היום?". ואני מוצאת את עצמי מושכת כתף, באמת מה אני עושה כל היום? אני חושבת שבעיקר כלום. כלומר שום דבר תכליתי. מעבר…
המשך קריאה ←לעת ערב יצאנו לטייל. כמה פסטורלי -אבא,אמא וילדה. השדות מסביב צהבהבים. הכנרת ממול כחולה וצלולה.(או שמא בגלל טישטוש הראיה שלי כך היא נראית?). כבר המון זמן שלא הייתי פנויה לטיול…
המשך קריאה ←כשמונה חודשים התענגתי על מגוון טעמים. וכשאני כותבת "מגוון" אני פשוט מתכוונת לכך. במלא מובן המילה. כמויות המאכלים שהזנתי את גופי המטופל. פלוס כמות השילובים בין סוגים שונים של טעמים.…
המשך קריאה ←לא זוכרת מתי הבנתי שאני לא זוכרת. כלומר- שוכחת דברים,חפצים, ארועים ועוד. נתחיל מן העובדה המצערת שמראש בהוויה שלי אני מסוגלת להתמקד בדבר או שניים,לא מתפרסת על יותר מידי תחומים.…
המשך קריאה ←ליל הסדר הוא רק משל לחוויות ההזויות שאני עוברת עם עצמי. בדמיון הרי ראיתי את עצמי "יוצאת מעבדות לחרות". קלה כציפור וזריזה כארי. בפועל מצאתי את עצמי כמושה כפרח ללא…
המשך קריאה ←אספר לכם סיפור. חלקו אגדה, אך חלקו הארי מעוגן קשות במציאות. הכל התחיל עם כניסתי לכתה א. מלבד ילדים לא מוכרים חסמה את הדלת רומורה. דרורה היה שמה בישראל. אבל…
המשך קריאה ←אחת ההתניות שכנראה לנצח תהיה חקוקה במוחי יחד עם טיפול כימותרפי היא "מרק עוף". וכל זה בגלל חברתי האהובה ענת. (בכלל פתאום שמתי לב שיש לי חברות רבות ששמן ענת...)…
המשך קריאה ←מה צריך זוג היוצא לחופשה רומנטית? שקט,נוף, ג'קוזי(כמובן). מבחר פינוקים ויין. כל השאר כמובן על אחריותו. בעוונותי הרבים הנני גם בעלת צימר,יוקרתי, מפנק העונה על כל הדרישות הנ"ל. לשם ההגינות…
המשך קריאה ←מפגש בין הזוג צימר, לזוג העירוני, מעמיד תמיד את מפלס הציפיות של הזוג העירוני במבחן. ומכיוון שכבר מספר שנים אני עורכת מחקר אנתרופולוגי קטן משל עצמי.אשמח לשתף אתכם במסקנות מחקרי…
המשך קריאה ←רע-חל הינה אישה מצחיקה והזויה כאחד. שנונה כתער. וחדה כצפורניים אחרי מניקור. אנחנו נוהגות להתכתב במייל. ובשנת הסרטן אף יותר מתמיד. על העוגות הלימוניות של רע-של, על הכוסונים ועל המלאך…
המשך קריאה ←אחרי ששבועיים התהלכתי כסומא. וקטלגתי אנשים כ"צללית גדולה" או "צללית קטנה" . חזר אלי מאור עיניי. מה אומר לכם? רק כאשר נלקח ממך דבר מה אתה יכול להעריך אותו. אתמול…
המשך קריאה ←אנשים מתהדרים בהתמכרויות רבות: לאוכל, לסיגרות (סיגריות), קפה, ספורט... ההתמכרות הקשה מכולם, היא ההתמכרות לעוזרת הבית. אני עוד מכירה נשים שאומרות לי: "מה שמישהו יגע לי בחפצים האישיים????" אז זהו,…
המשך קריאה ←אחרי שירד לי האסימון לגבי היכולת של הגוף לרפא את עצמו,נפל לידי הרועדות ספרו של ד"ר אנדרו וויל. מחבר הספר "ריפוי ספונטני". ד"ר וויל טוען שאם נאפשר לגופנו הוא ירפא…
המשך קריאה ←אני גרה קרוב לכנרת. כה קרוב עד שהיא נשקפת אלי ממרפסת ביתי. לעולם אין היא נראית כפי שנראתה כבר יום קודם. או כפי שתראה יום לאחריו. לא סתם כתבו עליה…
המשך קריאה ←נדרשתי היום להגיע למחלקה האונקולוגית. (אין מה לדאוג בעיניני בירוקרטיה לקראת ההקרנות הבאות עלי לטובה...) אך גם נסיעה זו לוותה בעננה אפרפרה אשר העיבה על הנוף הקסום בדרך... שבועיים של…
המשך קריאה ←טבריה (או להלן "דבריה"). הינה עיר המחוז שלנו. ומה זה אומר בפועל? שאם למשל אני זקוקה לשמפו,דג, או חולצה. עלי להניע את מכוניתי ולנסוע לטבריה. אתם חושבים לעצמכם...."נו????, מה כל…
המשך קריאה ←סבתא שלי -סבתא רחל. עברה את מלחמת העולם השניה. את שואת היהודים בהונגריה ארץ מולדתה. סבתא רחל שלי הייתה שורדת אמיתית. אם היא ודן מנו היו ביחד באי... סבתא הייתה…
המשך קריאה ←"ההקרנה זה קייטנה לעומת הכימותרפיה" כך מנסה רופאי החדש לעודד אותי. הכל בעצם התחיל בעובדה שיכולות ההכחשה שלי מפתיעות אפילו אותי. הרי אני יודעת כבר חודשים ארוכים שעם סיום הכימותרפיה.…
המשך קריאה ←אני כנראה המבוקשת מספר אחת במשטרה. אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שבאמתחתי סיפורים מוזרים על התקלויות עם שומרי החוק. כוונתי היא למשטרת התנועה. אשר לאחר מספר הרפתקאות הקשורות ב"שני…
המשך קריאה ←איך הוא נכנס לחיי?? גם אני שואלת את אותה שאלה בדיוק. הוא נמוך להחריד,שיניו עקומות ואפו פחוס. נכון, יש איזה בינה במבטו. נו אז מה??? וכן, עוד לפני שאני פותחת…
המשך קריאה ←שינויים הם דברים לא קלים.אחרת איך אני מסבירה את זה שלא היה קל לי בתהליך שהחלטתי לעבור עם עצמי,גופי וגם נשמתי בשבוע שעבר. אז במה הצלחתי? - אכלתי השבוע קצת…
המשך קריאה ←אומרים שבפעם השניה כשמתחתנים. כבר יודעים ממה להזהר. ואיזה שאלות בדיוק לשאול. כדי לא לעלות שוב על מהמורות מסוכנות. הסימנים היו שם. עם סימני קריאה רבים. הלא לא יתכן שאדם…
המשך קריאה ←שלום לך רופאי היקר, בכל פעם שאני צריכה להגיע אלייך לביקורת אני מרגישה ירודה. כל ביקור במרפאות החוץ מחזיר אותי לרגע האימה ההוא בו בישרת לי שיש לי סרטן. וההתניה…
המשך קריאה ←הקטנה(בכתה א'). נכנסה הבייתה זורחת מהרגיל.ובפיה בשורה מרנינה: "בשבוע הבא נוסעים לטיול שנתי. את יודעת מה זה?". אני מסבירה לה שזהו הטיול הכי כייפי במהלך השנה. "לא" היא צווחת בגילה…
המשך קריאה ←ילד שלי, איך פתאום הפכת לחייל? הרי רק אתמול נולדת. ואני הסתכלתי על פנייך וחשבתי לעצמי: "הילד הכי יפה בעולם"... וסבתא שלי שבאה לבקר אותי בבית החולים אמרה אחרי ה"מזל…
המשך קריאה ←בימים האחרונים "שד החרדות" (שמתם לב למשחק המילים??) נכנס לתוכי. עד עכשיו לא עלתה בדעתי אפשרות שהסרטן ישוב לבקר בגופי. הרי את הגוש הוציאו לי. טונות של כימותרפיה נכנסו לגופי…
המשך קריאה ←כבר סיפרתי לכם שאני מתהלכת בעולם כחולד שיצא לדשא של השכן. עולמי מטושטש כציור סוראליסטי. ויכולתי הויזואלית הולכת ומצטמצמת מרגע לרגע. כל הסיבובה הנ"ל הביאו אותי לגשת לאופטומטריסט. על מנת…
המשך קריאה ←אם יש דבר השנוא עלי במיוחד זה להתעסק עם ניירת. אני רק רואה ניירות או מטלות מייד חוטפת ויברציות לא רצוניות. מסוגלת פשוט לשבת מול הערימות הקשורות בהם. אני ולפרוץ…
המשך קריאה ←הרגעים הכי אבל הכי קשים שהיו לי ב"שנת הסרטן". היו רגעי האי וודאות הראשוניים. רגעי הבשורה. ימי הציפיה לתשובות. אני קוראת להם "ימי הטשטוש". לא ידעתי כלום על סרטן השד.…
המשך קריאה ←לעולם לא אשכח את יום הולדתי ה-16. חיכיתי לו בהתפעמות רבה. הרי כל השירים,כל הסרטים כולם מדברים על גיל שש עשרה הנפלא. והנה בבוקר פצעון ססגוני צמח לו על הלחי.…
המשך קריאה ←כבר שבוע וחצי חלף מאז אימצתי לי את הספורט החדש -שחיה. אני(כן אני!!!) קמה עם הקטנה השכם בבוקר. דוחסת עצמי לבגד הים אשר שנה שעברה מלאתי אותו יפה. וכעת ממלאה…
המשך קריאה ←לפני כמה שנים ח. ואני נסענו לנו לטייל באירלנד. השד יודע מאיפה צץ לנו הרעיון הזה. אירלנד. (בעצם אני יודעת בכל אשמה חברתי המטיילת ל. שהמליצה בחום על האירלנד). עכשיו…
המשך קריאה ←שנה זו עם כל הקשיים הטמונים בה, חשפה אותי לעולם חדש אשר נראה לי כי באינטנסיביות היומיומית לא הייתי נחשפת אליו - עולם הבלוגים. או עולם וירטואלי בו נחשפתי לכתיבות…
המשך קריאה ←כמעט מן הרגע בו עמדה על דעתה חולמת הקטנה לנגן בכינור. אין לי מושג מהיכן הגחמה הגלותית הזו. אך בכל הזדמנות הביעה הקטנה את רצונה "לכנר". בעיניים חולמניות אמרה:"קודם אני…
המשך קריאה ←"אני מרגיש שזה הסוף" -אומר ח. בקול מקרטע של סוסיתא מודל 72. אני מביטה אליו והוא דווקא נראה לי ממש בסדר.ולכן, אני מתכסה בשמיכה עד מעל לאוזני ומתכוונת להמשיך ולהתענג…
המשך קריאה ←ח. טען ובצדק שאין טעם להחזיק שתי מכוניות כאשר אני ממילא השנה לא נוהגת וגם לא צריכה לנסוע לעבודה. ואני הסכמתי. אין לי סנטימנטים למכונית. הקטנה דווקא הביעה מורת רוח.…
המשך קריאה ←בילדותי הייתי כה רזה, שהייתי זוכה לאמירות כמו: "שימי אבנים בכיסים שלא תעופי". או "את כל כך רזה אין לכם אוכל בבית?". התפללתי לאלוהי המשקל שיעזור לי "לקבל במשקל", ולהיות…
המשך קריאה ←סבתא רוזה בת תשעים. תשעים זה לא גיל שהולך ברגל. תשעים זה כמעט הכי קרוב למאה שאפשר. סבתא רוזה, היא בעצם בכלל לא סבתא שלי. היא סבתא של ח. אבל…
המשך קריאה ←הקטנה בת שש. טוב, שש וחצי. כך שברור לכל שהיא עוד ילדה. מה ילדה? ילדונת. רק אתמול היא נולדה בעצם, או שלשום. בכל אופן זה קרה ממש לא מזמן. אנחנו…
המשך קריאה ←כבר כמעט שבע עשרה שנה שאני גרה פה ברמת הגולן. ח. גר פה מגיל 11. הגעתי לרמת-הגולן ביום קיץ חם במיוחד. אבני הבזלת להטו מחם.והקוצים סביבם לא הקלו על המראה.…
המשך קריאה ←חודש ההפסקה שקיבלתי מרופאי. טשטש מעט את שנת הסרטן. חזרתי לעצמי, הפסקתי להיות עייפה. והגוף החל לחזור לשגרה מוכרת. מכתב שנשלח אלי מבית החולים. הזכיר לי נשכחות - המסע עוד…
המשך קריאה ←התמונה של סבתא רוזה. ברשומה: "יום הולדת יש רק פעם בשנה.. " וליתר דיוק - סבתא רוזה וכלבת התלתלתים - גולדי. מזל טוב ויום הולדת שמח!!!!
המשך קריאה ←שלושה ילדים גידלתי ורוממתי. שיער צימח וסופר.ולמעשה, על השיער עוד יסופר... זכורה לי עוד אחות בית ספר המגיעה לכתה עם מקלות זכוכית שקופות. ל"בדיקת כינים". בודקת בשבילים, מחפשת בנקיקים ובסלעים.…
המשך קריאה ←בעוונותי הרבים אני מורה ומחנכת (וגם אם בישראל). מה שלא מקנה פריווילגיות רבות מידי. (אלא אם כן ימי הורים ואספות נראות לכם כהזדמנות להופיע בפני קהל רחב ואוהד) אבל, (ויש…
המשך קריאה ←אחרי הטיפולים הכימותרפיים. בהם נדרשתי להתרחק מבני אדם המפיצים למרחוק חיידקים. לשמור על עצמי מכל שיעול ועיטוש. הגיעה הרווחה. הטיפולים הכימיים הידועים לשימצה הסתיימו. ובעוד שלושה שבועות יחלו ההקרנות על…
המשך קריאה ←ילד שלי, מוזר לקרא לך ילד. ולא רק בגלל גילך (21 ). אלא בגלל שנדמה לי שתמיד היית בוגר ואחראי. אולי בגלל שילדתי אותך בגיל שבו אתה כעת. בעודי בעצמי…
המשך קריאה ←רותי קוטלר, נפטרה לפני שלוש שנים. לצערי לא הכרתי אותה בחייה. אך ספר שנכתב לספרה חשף בפני אישה מוכשרת, טובת לב, ונדירה בנופי חיינו העכשווים. בנוסף להיותה אחות מיילדת, עסקה…
המשך קריאה ←ליד תיבת הדואר שלנו יש מיכל פלסטיק גדול לניירות. שם אני כבר עושה את המיון הראשוני לכמויות הדואר המגיעות אלי במהרה עם האוטו האדום. הזמנות לחוגי בית שונים ומשונים, הצעות…
המשך קריאה ←יושב על המדרכה, שרפרף קטן עשוי קש שפעם היה ירוק. העוברים, עוברים ולא שבים. מעיפים מבט על המכולת שלי. וזהו. מבט מהיר,חטוף, סוקר במהירות את האפשרויות. ובאותה המהירות מבטל אותן.…
המשך קריאה ←לא מזמן סיפרתי לכם על סבתא רוזה. ועל יום הולדתה הבא עלינו לטובה. ובכן, לרגל הארוע ההיסטורי (בכל זאת לא בכל יום סבתא בת תשעים, אם בכלל...) החליטו בנותיה (להלן…
המשך קריאה ←שנים שייטנו אחד ליד השני. כל אחד בחייו הפרטיים. מודעים אחד לשני. אך כלום מעבר לכך. תמיד כשראיתי אותך גבוהה,חתיכי, מתנהל ברגישות עם הילדים שעבדת איתם. חשבתי לעצמי: "כזה הייתי…
המשך קריאה ←בעוד אני מתייחסת למכוניות בשוויון נפש גמור. רואה בהן ח. ישות בעלת רגשות ותחושות. ישות זו מחוברת אליו ואל נימי נפשו. כשהוא רואה מכונית כלשהי (אין לי מושג מיהי, מה…
המשך קריאה ←לונדון לא מחכה לי ולכן אני טסה לפריז9 מבטיחה לחזור עם שלל חוויות. ואפילו תמונות. החזיקו לי אצבעות שהכל יהיה בסדר.. להתראות... (ובהמשך... עלילות שחף בעיר האורות. יש למה לצפות!!!!…
המשך קריאה ←מחר הוא היום. בלילה אנחנו אמורים לנחות בפריס. נטולי דאגות. וקלים כציפורים. אך בין לבין הכל איכשהו משתבש. הקטנה התעוררה היום הקיאה את נשמתה. והוציאה את נשמתי תוך כדי. בין…
המשך קריאה ←התמונה הראשונה שראיתי בצאתי מהמטרו הייתה בניין האופרה. ענק, מרשים, מוזהב וזוהר. ומסביבות ביניינים שכאילו לקוחים מעולם אחר. ברגע הזה הבנתי את משמעות הביטוי "נעתקה נשמתי". לא תארתי לעצמי עד…
המשך קריאה ←פריס קידמה את פנינו באור שמש מופז למרות שהשעה הייתה תשע ושלושים בערב. לאחר כשעה בצאתנו מן המטרו קיבל את פנינו ביניין האופרה המרשים באורות נאון חזקים. המראה היה מרהיב…
המשך קריאה ←לכבוד השבת. מתנה ממני- תמונות מפריס. לא דווקא של האתרים המפורסמים. מאחלת לכולכם שבת קסומה ומהנה. ובתמונה הראשונה ח. והמכונית השכורה. (טוב לא ממש. אתם לא מצפים שיוכל להכנס למכונית…
המשך קריאה ←בהתחלה היינו שתינו. לימור ואני. בלתי נפרדות. בכיתה,בהפסקה ואחר הצהריים. בכתה טי הצטרפת אלינו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון ושני ושלישי. את עם צמותייך הארוכות מעיל הסטודנטים האפור. והצמא לדעת…
המשך קריאה ←השבת אין שום ארועים מיוחדים. לא נוסעים לשום מקום. לא מתארחים לא מארחים. שבת חמה (ולא חמימה) וקייצית. החלטתי לסדר את חדר הארונות. אני אוהבת לסדר ארונות. להפגש עם חולצה…
המשך קריאה ←1. ריח של דשא קצוץ אחרי הכיסוח. 2. ריחות של בישולים בכניסה לבית. 3. אנשים שלא לוקחים את עצמם ברצינות יתר. 4. חברים שיודעים לא רק לתמוך בעת צרה. אלא…
המשך קריאה ←יום חג הוא היום. היום הוא היום הראשון בשארית ההקרנות הבאות עלי לטובה. כבר שכחתי בחודשיים האחרונים את הסיבה שבגינה אני יושבת לי בביתי הקט ומלהגת במחשב ללא הפוגה. אפילו…
המשך קריאה ←כבר ביום השני לנסיעה להקרנות. הדרך מונוטונית ונדמה לי כאילו אני כבר נוסעת בה נצחים שלמים. אני מגלה מיומנות בכניסה לחניית האח"מים. בהעברת התג בכניסה. ואפילו במיקום השרותים במחלקה. (סימון…
המשך קריאה ←"אני באה אליכם, אני באה אליכם האוטו על פני הכביש כנראה גם הוא מרגיש אני באה אליכם אני באה אליכם אבא יגיד:"הגיעה הנסיכה אמא ברגע מוארת משמחה ילדה שלנו כמה…
המשך קריאה ←בימים האחרונים, בית החולים רמב"ם הפך לחלק משגרת יומי. כפי שכבר כתבתי אני זוכה לטיפול אוהד. לתשומת לב במינון הנכון. ולרצון כן ואמיתי לעזור בכל בקשה או פנייה. יחד עם…
המשך קריאה ←יש אנשים המתייחסים למחלפות ראשם באותה יראת כבוד בה התייחס לשיערו הסבוך שמשון הגיבור. הם לא מספרים אותו מאז שנולדו (למעט קצוות איפושהו בסוף כתה ג'). התסרוקת אותה תסרוקת. והצבע…
המשך קריאה ←אם זה היה תלוי בי... הקטנה הייתה נשארת שנה נוספת בגן. או בעצם עוד עשרים שנה ...או כמה שיותר. בגן היו איתה רק עוד שבעה ילדים. בגן חיבקו ונישקו אותה.…
המשך קריאה ←חונכנו על ברכי האמונה שחבר טוב נמדד בעת צרה. ואני מוסיפה ואומרת : נכון. אבל חבר טוב נמדד גם ובעיקר בימים טובים ומוצלחים. הרבה פעמים קל לנו להרתם ולסייע לחלש…
המשך קריאה ←הפכים וניגודים נמשכים זה לזה. אחרת אי אפשר להסביר את מהות הקשר ביננו. את- צחקנית,דברנית,קלילה. ואילו אני יותר רצינית,מופנמת ומפונקת. נפגשנו בכתה א'. לא כתלמידות אלא כשתי מורות. וכמעט ללא…
המשך קריאה ←בכל פעם הארועים המשמימים האלו. בהם מעורבים גברים בשני צבעים של חולצות (לא משהו אם תשאלו אותי)כדור ומדשאה ענקית וירוקה.מתרגשים עלינו לטובה, אני מוצאת את עצמי בלתי מוכנה. שלא לומר…
המשך קריאה ←נכון, זו לא יצירת מופת. אין בה אמצעים ספרותיים מתוחכמים, אין בה שפה גבוהה או תכנים מפתיעים. אבל בספרה החדש של ליהיא לפיד מקופלים החיים של כולנו. של כל האמהות.…
המשך קריאה ←שנה, שנה תמימה אני מסתובבת עם הסרטן הזה. או יותר נכון עם הטיפול המגוון הזה. טיפול מניעתי בעיקרו. אך עדיין טיפול. עמדתי בגבורה יחסית בכימיקלים שנשפכו לורידי כמים ביום שרב.…
המשך קריאה ←האהבה שלי לקיץ נבעה מהסיבות הבאות. 1. חופש גדול. 2. חופש גדול. כי אין כמו מורה מותש המצפה לימים של הפוגה ורגיעה (כמובן שנוריד ימי הערכות,ישיבות, והשתלמויות מגוונות). 3. פירות…
המשך קריאה ←באופן חריג ויוצא דופן התבקשתי על ידי טכנאיי ההקרנות להגיע בערב במקום בבוקר. מה שסידר לי את החיים באותו יום ופינה אותי למשהו חשוב שלא ידעתי איך אתארגן אליו. מה…
המשך קריאה ←אני גרועה בימי הולדת!!!!. כלומר, גרועה בלזכור תאריכים כולל התאריך של יום הולדתי. לא פעם פגעתי בשוגג במישהו קרוב שחגג יום הולדת ושכחתי לציין זאת בדרך כלשהיא. במשפחה שלי כבר…
המשך קריאה ←כתבתי לכם אתמול שחלק מהיעדים שלי זה לחגוג בכל הזדמנות. אז אתמול, לרגל יום הולדתי המתרגש ובא. (וכן, גם לרגל עצלנות שתקפה אותנו רק למחשבה על ערימת הכלים אחרי ארוחת…
המשך קריאה ←מפלצת הקנאה הירוקה הרימה ראשה. וכל זאת למה? כי הגיע החופש הגדול. תשאלו בוודאי (ובצדק רב). מה הקשר? אז מייד אסביר לכם את הקשר הסבוך. כל השנה התענגתי על החופש…
המשך קריאה ←לח. היה חזון. (לא, לא זה עם העצמות היבשות...) הוא חלם לנטוע כרם. ובו ענבי יין. וכך בוקר אחד יושר לו השדה שמאחורי הבית. שתילים רכים וקטנים נטעו על אדמת…
המשך קריאה ←לכאורה, ההתמודדות היחידה היא עם מחלת הסרטן. והרפואה מגייסת את התותחים הכי כבדים להלחם. וכימותרפיה כזו או אחרת. סטרואידים, הקרנות. ואז הגוף אומר את דברו. כלומר, את דברי. די!!! ובדיקות…
המשך קריאה ←אני חושבת שבגללי אחרנו למסיבה. אבל גם אולי בגלל שהישוב אמירים לא כל כך ברור והגיוני. כשנכנסנו למסעדה. שמענו מהדלת את "המורה צפרירה" מספרת על תולדות עם ישראל. משהו עם…
המשך קריאה ←הכסאות בפתח המחלקה היו מלאים עד אפס מקום. מה שאומר בתרגום למחשבותי הקיומיות - חל עיקוב ביציאה. הקטנה נשארה בבית עם האמצעי. מה שאומר שוב שהיא נידונה לאכול לארוחת הערב…
המשך קריאה ←נו, כששואלים שאלות ישר יוצאת מהמחבוא המורה שבי. כלומר יש לי התניה הגורמת לי לענות, תשובות מלאות שנקודה בסופן.אז הנה אני משתפת אתכם ב21 השאלות המדוברות... 1. איך אתם בוחרים…
המשך קריאה ←במהלך השנה רוב הטלפונים בעיניי ארוח. (בצימר, בצימר אל תתלהבו לא החלפתי מקצוע) די סולידיים. מתקשרים ומזמינים. אך עם פתיחת העונה מתחילים לזרום טלפונים חלקם הזויים ומוזרים. אז על מנת…
המשך קריאה ←לאחר שנה תמימה בה הקטנה חורקת בכינור. ומקפצת על קלידי האורגנית. נקראנו לסכם את השנה בקונצרט מוזיקלי במתנ"ס. היו לי את כל הסיבות לקטר: קודם כל היה עלי להאזין ליצירה…
המשך קריאה ←נשבעת לכם!!! חייזרים השתלטו לי על הבית. לא חייזרים מהסוג הנחמד זה שמגלה לאדם תובנות מהעולם החיצון ומחזיר אותו מתקשר עם ישויות. לא אלו. אלו שלי הם חייזרי תעלול. מנהגם…
המשך קריאה ←לאחרונה ח. מראה סימנים מדאיגים. הקשר בינו ובין הטלויזיה מחמל נפשו הולך ומתרופף. אני לא לוקחת את האחריות למצב על עצמי. משום, שאחרת ההתנתקות כבר הייתה קוראת לפני עשור. אך…
המשך קריאה ←אתמול פטרתי את ח. מן הזכות הנעימה והמענגת להסיע אותי על מנת שאראה את האור. או לפחות את הקרניים שלו. ובמקומו מצאתי לי נהגת זהובת שיער,חייכנית אשר רגלה קלה על…
המשך קריאה ←מעולם, מעולם בכל שנות ילדותי לא הסכמתי ללכת לקיטנה. בשום פנים ואופן לא ראיתי ב"קייטנת הבריכה" אופציה טובה לבילוי החופש. גם היצירות בשמש הקופחת אשר בסופן חוזרים אם מחזיק מפתחות…
המשך קריאה ←אבסורדים בחיינו: רונית תירוש באמצע ישיבה צורחת: "היא אמרה לי חרא. שרת החינוך אמרה שאני חרא". הצעקות נשמעות היסטריות וחסרות פרופורציה להחריד. מזכיר לי את הילד בכתה (א כן?) שפתאום…
המשך קריאה ←"אם אני אתפוס את מי שהגה את רעיון הרצף.." אומר ח. בלילה אחד בו אנחנו "עוזרים" לקטנה לחזור למיטתה. "אני לא יודע מה אני אעשה לו...".לפני שהוא צולל לתהומות הנשיה…
המשך קריאה ←ח. אומר...(שוב) שאם היינו צריכים לשרוד תחת המשטר הנאצי בגטו. האמצעי היה מציל אותנו מחרפת רעב. בטוח שהוא היה משיג לנו את קליפות תפוחי האדמה המשובחות ביותר. את המרק הדלוח…
המשך קריאה ←ידעתי!!! ידעתי!!! ידעתי שמיד תרצו לדעת במה מדובר. איך למה וכמה???. מה אני לא מכירה אתכם. בסך הכל רציתי לשתף אתכם בפסטיבל הפרטי שלי. בילוי יום השישי. שכן, אחת התובנות…
המשך קריאה ←דרוזית,יהודיה ורוסיה נסעו במיניבוס... לא זאת לא בדיחה. זו המציאות החדשה שנבראה בעבורי. החל מהיום החלה הקייטנה שלי. (כן, זוכרים שסיפרתי לכם שבתור ילדה לא הסכמתי ללכת לקייטנות. אז הנה..…
המשך קריאה ←בחיי האמיתיים כמו גם בחיי הוירטואלים. אנשים אומרים לי הרבה פעמים : "את גיבורה". או "אני לא יודע/ת מה אני הייתי עושה במצבך". אז, אמנם בשמחה רבה הייתי אוספת את…
המשך קריאה ←מוקדש לאלן האחת. כבר הרבה זמן שאני לא צופה בטלויזיה. א. כי אין מה לראות. ב. כי אין מה לראות. למען האמת, אני גם חסרת סבלנות צפיה. מאז שחליתי הזמנתי…
המשך קריאה ←יש היוצאות בלב מלא גילה ושמחה ל"מלכת המדבר".ואילו אני הקטנה יוצאת מידי יום למסע השרדות. המתחיל בכנרת ומסתיים בים התיכון בואכה בית החולים רמב"ם. אתם בטח חושבים שאספר לכם עד…
המשך קריאה ←האמא הפולניה היא סטריאוטיפ מהלך.משפטים שהיא אומרת כבר הפכו לקאלט. אותו דבר לגבי מה שהיא לא אומרת.היא כבר מזמן לא אמא של .. אלא משהו בזכרוננו הקולקטיבי העמום המשותף. היום…
המשך קריאה ←"תגיד לי משהו אחד מנחם. תן לי משהו אחד להאחז בו". אני אומרת לו בקול צרוד שנשמע לאוזני מעט רם מידי."אני לא יודע" הוא עונה בעייפות. "אני לא יודע, זה…
המשך קריאה ←השעה 14:00. זו בדיוק השעה בה אני נוהגת לנום את שנת היופי שלי. ולחלום שאני נמצאת במקום קריר וצונן שאינו בישראל. יום שישי הוא יום קודש לשנת הצהריים שלי. אחרי…
המשך קריאה ←תשמעו, יש פה שתי טלי בבלוג שכדאי לכם להכיר. רק לפני כן אסייג את דברי ואומר שאת מלאכת חיפוש הבלוגים שלהן תצטרכו לעשות בעצמכם. (כי אני כידוע "מאותגרת מחשב" ולכן,…
המשך קריאה ←פשוט לא ידעתי.פשוט לא הבנתי. הנסיך והנסיכה מווילס אצלי בחצר. הרמזים היו פזורים לאורך הדרך. הטלפון בכניסה לכביש שש. הדיווח שלהם מכל צומת בה עברו. כל אלו לא הכינו אותי…
המשך קריאה ←גברת צימר היא איך לומר? מאותגרת קלות במחשבתה. כלומר, אם אצעד לי ברחוב הומה אדם ואראה למשל את א. (שם בדוי) אשר אני רגילה לראות בכל יום רק במכולת הישובית.…
המשך קריאה ←לקייטנה שלנו נוספה חברה נוספת. כך שאנחנו יכולות לשיר שירי הווי ובדור בקולות רמים יותר. (יכולות אמרתי בפועל אנחנו נוסעות בשתיקה). למען האמת החברה החדשה ד. שמעה שעושים פה חיים…
המשך קריאה ←ד. סיפרה לי שהגידול שלה היה בגודל של ראש סיכה. גם לאנוצ'קה היה גידול קטן שכזה. וגם לש. "אז איך גילית?" אני שואלת מזועזעת. "בממוגרפיה" ד. אומרת לי. ומספרת לי…
המשך קריאה ←לפני מספר שנים. כאשר מר וגברת צימר הגשימו את חלומם ובנו את בקתות העץ היפות שלהם. עם מצעי כותנה רכים פלאס ג'קוזה פלאס נוף לכנרת פלאס ארוחת בוקר מפנקת. החלו…
המשך קריאה ←עם השנים פתחה גברת צימר הצינית בדרך כלל. רגישות מביכה לארועים רומנטיים. ולכן, כאשר מן העבר השני של הטלפון מתקשר גברבר צעיר מלא נכונות להצעת נישואין רומנטית ומיוחדת. נופלת גברת…
המשך קריאה ←אתם יודעים שיש לי קילומטרז' של שעות בבית החולים רמב"ם. מה שמאפשר לי להתעסק בזוטות ארגון המקום. מה אני רוצה להגיד לכם? שפעם היה גאון. מה גאון? גאון על.שתכנן בקפידה…
המשך קריאה ←"אנחנו יכולים להסתדר עם מכונית אחת". בישרנו בעליזות לכל מי שתמה על מכירת שתי מכוניות הבית האהובות. ואכן, כל עוד צד אחד נמצא רוב הזמן בבית וחי חיי בטלה וירטואלים.…
המשך קריאה ←(נכתב בהשראת הרשומה של שחר עולה) אני לא טיפוס של חברות. או ככה לפחות אני חושבת על עצמי בהגדרה. מתקשה להכניס למעגל האינטימי שלי עוד אנשים. לא מוצאת עיניין בשיחות…
המשך קריאה ←שתי רכבות חוצות את ראשי. האחת רכבת שדים מהירה. והשניה רכבת פחם מקרטעת. ושתיהן גורמות לכאב הראש הנוראי שפוקד אותי. "זהו" אני חושבת לעצמי. "הסוף שלי הגיע". ומשום מה "הסוף"…
המשך קריאה ←תראו מה שקרוקס יכולים להיות.... בריף הדולפינים באילת. הקטנה והאבא. אם מכניסים חול לבקבוק והרבה מים קל לבנות ארמונות יצירתיים בחול. הדולפינים - כל כך חברותיים. כל כך אינטליגנטים. בריף…
המשך קריאה ←השנה נחגוג את ראש השנה אצל ההורים (שלי). נגיע לקראת ערב ויהיה מן ריח כזה של שנה חדשה. ואפילו התבשילים יריחו חדש ושונה. ואני כרגיל ארים את המכסים ורק אטעם…
המשך קריאה ←לנסוע להורים זה קצת כמו לחזור בזמן. פתאום אני חוזרת להיות ילדה. פתאום אני משוחררת מחובות ומחוייבויות. בבוקר אני שוכבת במיטה עיני עצומות. ומרחוק אני שומעת את הורי משוחחים. תוך…
המשך קריאה ←בשנה שעברה כפי שכבר סיפרתי. התהלכתי עם קרחתי הנוצצת בין האנשים. מה שגרם לתופעה מוזרה מאד. לפתע הפכתי שקופה. לא שזה רע להיות שקוף. כשהייתי שקופה נחסכו ממני שיחות "מזג…
המשך קריאה ←אמא א: אני לא מרשה לצפות בטלויזיה. רק בתוכניות של הנשיונל גאוגרפיק. או סרטי מדע איכותיים. אמא ב': אנחנו? בכלל הוצאנו את הטלויזיה מהבית. היא משחיתה את המוח. אמא ג':…
המשך קריאה ←אני אפילו לא יודעת מה גרם לי לשלוף את הספר "מכתבים ברוח" של יוסי בנאי מן המדף בחנות הספרים הענקית. הספר בעצמו נראה כמו מחברת "דפתר" של פעם. חום ומינימליסטי.…
המשך קריאה ←מה חדש אצלי? השיער שלי כבר צימח ועכשיו הוא כבר בקו העורף. בהיר ושונה ממה שהיה. הייתי רוצה לספר אותו קצוץ. אבל משהו עוצר אותי. אני "מתקמצנת" עליו. אולי זו…
המשך קריאה ←טוב, לא באמת. ולא ממש. אבל הייתי אתמול בבדיקה הרפואית שהכי הכי דומה לתוכנית הריאליטי הזו. את בדיקת הפט-סי.טי. הייתי צריכה לערוך בפתח- תקווה סיטי. עיר שמעולם לא ביקרתי בה…
המשך קריאה ←בראש השנה הוזמנו לסעוד בארמונה של הדודה יולי. האוכל היה טעים ובכמויות הסטריות כנהוג בעדה שלנו. ולפתע בלי התרעה מוקדמת הוגש מרק עוף עם "כובעי" בצק לבנים. שטעמם טעם גן…
המשך קריאה ←בפרק הקודם סיפרתי לכם על תשוקתי חסרת הגבולות לקרפלאך. תשוקה בלתי מוסברת אשר בערה בי עד כלות. קיבלתי הצעות למרשמים מסובכים. קיבלתי הצעות מחוייכות להשקיע מאמץ בקניית הכיסונים המתוקים הללו.…
המשך קריאה ←אחד הספרים שהייתה לו השפעה מהותית על חיי הוא הספר "אתה יכול לרפא את חייך" של לואיז היי. קיבלתי אותו לפני 12 שנה לאחר גרושיי. היום הרבה דברים שכתובים בו…
המשך קריאה ←במשחק שהתחילה פרונת. הלא היא - פרה קטנה וחמודה. יש להעביר את השרביט עם חמשת השאלות לחמישה חברים בבלוג. אני מעבירה את השרביט המנצנץ ל: - מכורה לפופקורן - סיווי…
המשך קריאה ←אנחנו, הנשים יש לנו יכולות הדחקה מופלאות אשר עוזרות לנו להתנייד בעולם בקלילות. טוב, למה אני תמיד מגייסת את כולן לצד שלי? לי, שחף. יש יכולות מופלאות לדחות דברים, לדחוק…
המשך קריאה ←לאחרונה ח' עסוק בתחביב חדש. הוא כובש. לא חלילה שטחים. זיתים. בחודש האחרון אני שומעת מתוך שנתי את הדלת נטרקת. המהומי מנגינות מוזרות מתחת לחלוני. דממה. שוב דלת נטרקת. וכשאני…
המשך קריאה ←כשהייתי בת עשרים. אמרה לי אישה אחת: "אני בת ארבעים אבל זה לא משנה, העיקר זה איך שמרגישים". "ממש" חשבתי לעצמי בזלזול וסדרתי את שמלת המיני הקטנה שלי בחדווה. "כמו…
המשך קריאה ←אחד מן הדברים שנראו לי כא"ב בניהול עסק. הוא שהלקוח תמיד צודק. בעסקי חובקי העולם. (טוב נכשלתי בלשוני. לא ממש חובקי עולם). אני נפגשת עם כל מיני אנשים. הבאים לרוב…
המשך קריאה ←פעם (טוב עד לפני חודש) הייתי מקפידה להביט בעינייו של העומד מולי. לפי עיניו גיבשתי לי דעה מוצקה על טוב ליבו או לחילופין רשעותו. על נדיבותו או קמצנותו. על היותו…
המשך קריאה ←היום נסעתי למרכז הארץ. (מה שאומר שעות רבות של שהייה במכונית. ) תוך כדי שמעתי על כל מיני פסטיבלים הזויים שיתקיימו בחג המאושפזים בכל מיני מקומות בארץ. ותוך כדי חשבתי…
המשך קריאה ←יש איזה שהוא שלב בחיי הילדים שלנו שהם נפוצים להם לכל עבר בעיסוקיהם. להוא יש פעולה בתנועה. וההוא קבע עם חבר ללמוד למבחן.והם מגיעים מבית ספר די מאוחר אז כבר…
המשך קריאה ←האמצעי מחבק אותי באופן מעורר חשד. מאד מעורר חשד. אך אני שבכל זאת מבלה פה כמה שנים בעולם הזה. ישר ישר חשדתי בישר והתמים. "מה אתה רוצה?" שאלתי אותו בקולו…
המשך קריאה ←ברור לי שחייכם לפני שתקראו את הרשומה הזו. לחייכם לאחר שתקראו את הרשומה הזו לא יהיו אותם חיים. שכן אני עומדת להוציא מארסנל הדברים. דברים מפתיעים, חדשניים ומפחידים על שחף.…
המשך קריאה ←אנשי העיר נופשים בכפר. ואנשי הכפר נופשים בעיר. ככה נעשה הצדק הפואטי בעולמנו. הגדול שומר על המולדת. האמצעי דואג באילת שיהיה לגדול על מה לשמור. ולכן, אבא אמא וילדתם נסעו…
המשך קריאה ←לאור ההצלחה המרובה שקצרו הפרקים הקודמים. קרי התמודדות אצילית של שחף עם הבשורות המרות, הקרחת הכימותרפיה. זימן לי מישהו מלמעלה פרק המשך. וכידוע... בפרקי המשך הריגושים גוברים, הדרמות קשות יותר.…
המשך קריאה ←אפילו מזג האויר מתאים את עצמו למצבי הנפשי. רגע מעונן, רגע מבליחות להן כמה טיפות. ולכמה רגעים שמש. לא הייתי מסוגלת להגדיר את עצמי טוב יותר. ההתמודדות עם חוסר הוודאות.…
המשך קריאה ←הפגישה הגורלית עם הדוקטור נקבעה לעשר ושלושים. אבל מה לעשות ובנתיים הצטרפו למעגל היחודי עוד חולים. דבר שאילץ אותנו לחכות בשלווה סטואית עוד שעתיים. ח' ואני מבדחים את עצמנו לדעת.…
המשך קריאה ←חשבתי שהחושך, הלילה הם הזמנים הכי קשים. הכל סביב רדום ושקט. ורק המחשבות מתקתקות להן כמו שעון בלתי נלאה. אולי... ואולי... ואולי.... אבל מסתבר שהשעה הכי קשה היא הבוקר. בלילה…
המשך קריאה ←בילדותי היו חוגים מגוונים: מקרמה,קרמיקה,ריקודי עם, חוג משוטטים. אני חושבת שההורים שילמו סכום סימלי. ואנחנו הילדים, יצרנו, עשינו, נהנינו. ובזה לדעתי הסתיים כל העניין עם חוגים. אבל היום.... ראשית יש…
המשך קריאה ←יש בה במחלת סרטן השד. משהו מאד מעניין. מעבר לעובדה שנשים רבות כל כך קיבלו את "השי לחג" יחד עם רעידת אדמה ורעידות לב. ישנה תחושה מחזקת שאת לא לבד.…
המשך קריאה ←זה לא שאין לי יומן. יש לי אחד כזה. ובכל שנה אני מבטיחה לעצמי למלא אותו בסדר יומי העמוס לעייפה. במטלות ופגישות חשובות. כשחברה תרצה להפגש איתי בעיניני היום יום.…
המשך קריאה ←טוב, אז אחרי הבילויים הגריאטרים שלי במרכזי ההחלמה למינהן. אחרי שגיליתי שהמשותף לכולם הוא העיצוב המרנין בכסאות ברזל שחורים. די מיציתי. אתמול בעודי ממתינה לבדיקת "אקו לב" אשר תבדוק את…
המשך קריאה ←לאחר שבוע וחצי של רחמים עצמיים. מגובים בעוד רחמים עצמיים. הגעתי להחלטה הגורפת שדי משעמם לרחם על עצמי. ושהרחמים העצמיים לא מניבים תשואות. כך שכדאי להתעשת ויפה שעה אחת קודם.…
המשך קריאה ←החל מחנוכה, הילדים ואני מספרים סיפורי גבורה של העם היהודי. יוונים ויהודים, אחשוורוש,המן ומרדכי. פרעה ומשה. אני מרגישה ש"סלט גבורה" מסתובב בראשם של הילדים. בגיל 6-7 קצת קשה לערוך בראש…
המשך קריאה ←איכשהו, אני כבר שנים לא מסוגלת לעשות את המעבר החד בין יום הזכרון לחג העצמאות. די מהר אני נכנסת לאוירת התוגה והעצב המאפיינת את היום. לעיתים אני ממש צופה גם…
המשך קריאה ←הסרטן שינה אותי. בזאת אין לי כל ספק. לא זה לא שאישיותי הפכה שונה. אלא תפיסת החיים שלי. שום דבר לא מובן מאליו בעולמי הנוכחי. כשאני מרגישה רע אחרי הכימותרפיה,…
המשך קריאה ←טוב, חייבת להודות שעוד לא פנו אלי עם המשפט האלמותי הזה. אבל חוץ מזה...אלפי אנשים אשר זכו לנסוע מלפני מאחורי ומצדרי, ללא ספק תוהים בליבם איך נהגת כמוני נמצאת על…
המשך קריאה ←הדרך בה אנחנו בוחרים להתמודד עם סיטואציות בחיינו היא החשובה. לא פחות מהסיטואציה. אולי....הכי פשוט זה להרגיש קורבן. של המערכת, של המחלה, של הסובבים אותנו. בקורבנות יש רווח משני. אחרת…
המשך קריאה ←אתמול בערב הלכתי לשמוע את סיפורה של סבין. סבין נצחה את הסרטן ובגדול. אמנם בהתחלה הייתי מעט ספקנית. אני כבר למודת כל מיני תמהונים שבידיהם התרופה האולטימטיבית לסרטן. או כאלו…
המשך קריאה ←אז אחרי ימים של בחילה. והגעלות סופנית מכל דבר שיש לו ריח,טעם וצבע. אחרי תקופה שהטעם היחיד שהצלחתי להבחין בו היה טעם מלח. (כן, גם השוקולד היה בטעם מלוחיה). חלה…
המשך קריאה ←ותיקי האונקולוגית כבר מכירים את הריטואל הקבוע. בבוקר עם חדירת המחט הראשונה. מוגשת ארוחת הבוקר הבריאותית סלט ירקות+גבינה+לחם. וכעבור שלוש שעות של עירוי חומרים לוכדי סרטן. מוגשת לה ארוחת הצהרים.…
המשך קריאה ←לגור בכפר, הייתה משאת נפש."אתם לא מבינים" אמרתי בהתנשאות של מי שגילתה את האור. "אני חיה בשלווה ובשקט". חברי ומוקירי אשר פקדו את ביתי הכפרי, הסכימו להנות מן השקט,הטבע והנוף…
המשך קריאה ←הקטנה שלנו לוקה בתמימות ויושר שאינם מאפיינים כבר ילדים. ואני אומרת "לוקה" כי לפעמים אני חושבת שאולי לא היה רע אם היה בה גם מעט רוע תחמנות ויכולת להביט על…
המשך קריאה ←כשמדברים על אושר, לאנשים יש מחשבות מאד גדולות או מאד השגיות. חלקם חושבים על הצלחה כלכלית כדבר שיביא להם את האושר המיוחל. חלקם מתייחסים לחוויות בחייהם כמו לידה,חתונה כרגע מכונן…
המשך קריאה ←את רוב הימים אני עוברת בשמחה. משתדלת לחשוב חיובי, להתייחס יפה לכימותרפיה. ולא לחשוב מחשבות סופניות. חשבתי לעצמי שבכל יום אתכנן לי משהו אחד קטן ונחמד, שיתן לי תחושה של…
המשך קריאה ←שלושת הימים הראשונים שאחרי הטיפול מכונים על-ידי בחיבה: "ימי החסד". הסטרואידים שאני מקבלת עם הכימותרפיה גורמים לגופי לתחושת בריאות ותפקוד של פעם. אני מתענגת עליהם במלא העוצמה. מרגישה כאילו הכל…
המשך קריאה ←לח' מלאו 45 אביבים קייצים למדי. אחרי ששלחתי לו על ידי רץ ספוג זיעה 45 ורדים אדומים כדם שבדיקתו בגדר הנורמה. ואחרי שקניתי לו שני דיסקים בהם חפץ. הגיע הזמן…
המשך קריאה ←אלמלא מחלת הסרטן, הייתי יכולה להשתתף בתוכנית "השרדות". אני אומרת לעצמי בחולמנות. אבל בו ברגע אני מבינה שגם ללא מחלת הסרטן לא הייתי יכולה להשתתף בתוכנית. שכן ספורט וסבל מעולם…
המשך קריאה ←המלחמה עם הסרטן בעיצומה. תרופות כימותרפיות וביולוגיות מוחדרות לגופי. ואני מוצאת לנכון להתמקח עם הדוקטור על הצורך לצבוע את הפלומה הבהירה שצמחה לה. "למה לך את כל החומרים האלה על…
המשך קריאה ←שחף - הוא בעצם הילד האמצעי שלי. שחף לומד במגמת תקשורת בכתה י"א. המשימה שלהם השנה הייתה להכין סרט דקומנטרי בן כ-6 דקות. שתף בחר לעסוק בסרט בהתמודדות עם מחלת…
המשך קריאה ←פעם, (כלומר עד לפני שנה) הביך אותי מאד לציין את יום הולדתי. האיזכור של התאריך בפני אנשים שגם אני מן הסתם לא זכרתי את יום הולדתם, נראה לי מגלומני משהו.…
המשך קריאה ←כבר שנתיים שאני משתפת אתכם במלחמה שלי בסרטן. סרטן השד שהגיע לגופי בלי הזמנה. וכעבור שנה הזמין את חבריו הגרורות לשכון קבע בגופי. אני נלחמת בו בכל כלי התחמושת המוכרים…
המשך קריאה ←הכרנו דרך הבלוג. אתה עם הסרטן שלך. ואני עם שלי. (אין כמו סרטן טוב לקרב לבבות). בהערצה ובהערכה ראיתי את המאבק שלך במחלה. את הנחישות שלך לנצח ולהבריא. הלכת על…
המשך קריאה ←